שיתוף והתייעצות כערוצי תקשורת המובילים ליחסים טובים במשפחה 

 שיתוף והתייעצות

פעמים רבות אנחנו מקבלים את ילדינו מהגן או מבית הספר במטר של שאלות - " איך היה בגן?" ו"מה עשית היום? עם מי שיחקת, מה למדת  ומה אמרה הגננת/המורה"  ומתאכזבים כאשר הילד פותר אותנו בתשובות  לקוניות -  " הכל בסדר" או "כיף" או "כלום". ההורים רוצים שהילד ישתף אותם במה שקורה לו במהלך היום. שירגיש שהוא תמיד יכול לסמוך על ההורה. שההורה תמיד שם בשבילו, יקשיב ויעזור לילד בכל דבר שיבקש. אז איך זה שהילד לא מספר להורה שום דבר משמעותי? ולמה הוא מספר הכל לחברים שלו ולא להורה? למה הוא לא בא קודם כל לבקש מההורה עזרה כאשר יש איזו בעיה?בואו נבדוק למה הילד מתנהג כך.

בידקו עם עצמכם עד כמה אתם ההורים משתפים את ילדכם במהלך יומכם. מה סיפרתם לילד, במה התיעצתם איתו. במה שיתפתם אותו?

יש הורים אשר אינם משתפים את ילדם. הם יאמרו לעצמם - "הרי הוא עדיין ילד, מה הוא מבין." או "לשם מה זה טוב לספר לילד היכן הייתי ומה עשיתי, הוא ממילא לא מכיר את האנשים והמקומות בהם ביליתי." או "אינני רוצה שהילד ידע שעצוב לי, מתפקידי לשמור עליו ושרק יהיה מאושר".

ההורים אינם רואים חשיבות בעצם השיתוף ואת המועילות של השיתוף והשלכותיה לאווירה המשפחתית ולתחושת השייכות הטובה של ילדם. אז באמת לשם מה נשתף את ילדינו בעולם המורכב של המבוגרים? למה זה חשוב?

בואו נבדוק מה הילד לומד מכך שההורה משתף אותו במהלך יומו - כאשר הורה משתף הוא בעצם מזמין את הילד להיכנס אל תוך עולמו של ההורה. הוא מזמין את הילד להכיר אותו טוב יותר. הרי לא כל אדם מוזמן להיכנס ולהכיר אותנו מקרוב.

את מי אנחנו מזמינים להיכנס אל  עולמינו, אל נפשינו, מחשבותינו ומהלך חיינו? רק אנשים שאנחנו מעריכים ומכבדים. אנשים שדעתם חשובה לנו וחשוב לנו להתייעץ איתם כאשר יש לנו בעיה כל שהיא. אנשים שאנו סומכים עליהם שלא ישתמשו במידע שנחלוק איתם לרעתינו.

על כן, כאשר אנו משתפים את ילדינו בנעשה בחיינו, לומד הילד כמה דברים - הוא לומד שהוא חשוב לנו ובכך מקבל תחושת ערך גבוהה. הוא לומד להקשיב. הוא לומד שיש להורה חיים מחוץ לגבולות הבית ולדאגה לילדים ולכן ילמד הילד להתחשב בהורה. הילד לומד שההורה אינו בלתי פגיע וגם לו יש ימים עצובים/ קשים/ מעצבנים. הילד לומד שההורה אינו מושלם. אנושי.  גם ההורה שוגה לפעמים וזקוק לנחומים או לסליחה. הילד מרגיש אהוב, חשוב ובעיקר שייך למשפחה. הוא מבין שכאן במשפחה שלנו מדברים על הכל, לטוב ולרע. לא צריך להסתיר. לא צריך לפחד. לא משקרים ויודעים שתמיד יש מי שיקשיב ויעזור. 

אלו ערכים חשובים שאנו רוצים להקנות לילדינו. על מנת להפנימם על ההורים להוות דוגמה ולשתף את ילדיהם. הילד יתאמן בשיתוף ובכך יהפך השיתוף לכלי שימושי חשוב בחיי היום יום.

במה לא נשתף את ילדינו?

 לא נשתף ילדים בדברים מורכבים אשר אינם תואמים את יכולת התפיסה שלהם. דברים הדורשים חשיבה מופשטת.

לא נשתף אותם בדברים 'בינו לבינה'. לא בבעיות כלכליות קשות.

לא נכביד עליהם ולא נגרום להם להרגיש שהם אחראים לחיינו, או שרק עבורם אנחנו חיים. זוהי אחריות כבדה מידי ואין זאת  הכוונה.

אנו נשתף בדברים של יום יום. ברגשות, במעשים. באירועים ובהתלבטויות. ניתן להעזר בדעתו של הילד ולהתיעץ עימו.

בכך נאמן אותו לחשיבה יצירתית ולאחריות. הילד יבין שמתחשבים בדעתו והיא חשובה לנו. הוא גם ילמד שלא חייבים לקבל את דעתו אך עדין מעוניינים שישמיע את דעתו. כך ילמד להתחשב ברצון הזולת ויתאמן במתן עזרה וחשיבה על צורכי האחר.